תקציר הספר:
בספר מסופר על שני אחים דניאל ואחיה רועי הקטן. דניאל ,רועי והוריהם עברו לעיר אחרת מכיוון העבודה של אביהם.
כשדניאל ורועי נכנסו לבניין הם חשבו שהוא משונה כיוון שהם לא ראו את שכני הבניין ולא שמעו רעשים מהבתים, לא הריחו ריח של בישולים ,ולא היה אור מהחלונות באף בית חוץ משלהם ושל גברת ברקוביץ'. על דלת אחד הבתים היה כתוב 'מועלם'.ודניאל ורועי החליטו לחקור את הבניין וראו שיש עלייה לגג בהתחלה חשבו שאיו שם כלום אך שנכנסו הם ראו מזרן ,שולחן ,כיסא,כלי אוכל וספרים הם חקרו את המקום וחשבו שמשהוא גר שם והחליטו לחזור הביתה אך הם לא הצליחו לפתוח את הדלת ונדמה להם היה שהם ננעלו שם עד הערב שאמא ואבא שלהם יחזרו והם יצעקו להם. כעבור כמה דקות נכנס איש ושאל אם הם ננעלו ,דניאל ורועי סיפרו שכן והזקן אמר שקוראים לו מוש והוא גר בעליית הגג, ועזר להם לפתוח את הדלת.
בהמשך הסיפור מסופר על חירותם של מוש והילדים ,ועל כך שמוש מסתתר מאשתו כי היא חושבת שמוש משוגע וצריך לשים אותו במוסד לזקנים כי היא חושבת שהוא זורק את הכסף שלו על דברים לא חשובים במקום לשמור על כספו ושהוא לא אחראי למעשיו.
מוש הוא בן אדם עם הרבה כסף שיש לו בניין ובמקום שהדיירים ישלמו לו כסף הוא מביא קשישים עם מעמד כלכלי קשה ונותן להם מקום מחייה ואוכל.
בהמשך אשתו של מוש מחליטה לתבוע אות ודניאל ורועי כששמעו אותה מחליטים לעזור למוש ולדבר בשבילו עם עורכת דין, כהבינו הילדים שהסיפור קצת גדול עליהם החליטו לספר להוריהם וההורים של דניאל ורועי היו גאים בהם וחשבו שהם גם צריכים לעזור למוש.
לאט הם גילו שהבית שהיה כתוב עליו מועלם הוא הבית של מוש והוא הולך לשם רק כאשר הוא רוצה לשחק במחשב כמו ילד או לצפות בטלוויזיה.
מוש ואשתו נחמה הגיעו לבית משפט ואחריי שכל אחד אמר את טענותיו השופט החליט שתביעתה של נחמה מבוטלת כי מוש רק רוצה לעזור לזולת ובגלל שאנחנו רק חושבים על עצמינו אז כשמשהוא רוצה לעזור לזולת זה נשמע לנו שהוא משוגע.
בסוף הסיפור מוש מודה לילדים על עזרתם והסוף נשאר פתוח לא יודעים מה קרה עם מוש אחר כך ואם הוא השלים עם אשתו.
בספר מסופר על שני אחים דניאל ואחיה רועי הקטן. דניאל ,רועי והוריהם עברו לעיר אחרת מכיוון העבודה של אביהם.
כשדניאל ורועי נכנסו לבניין הם חשבו שהוא משונה כיוון שהם לא ראו את שכני הבניין ולא שמעו רעשים מהבתים, לא הריחו ריח של בישולים ,ולא היה אור מהחלונות באף בית חוץ משלהם ושל גברת ברקוביץ'. על דלת אחד הבתים היה כתוב 'מועלם'.ודניאל ורועי החליטו לחקור את הבניין וראו שיש עלייה לגג בהתחלה חשבו שאיו שם כלום אך שנכנסו הם ראו מזרן ,שולחן ,כיסא,כלי אוכל וספרים הם חקרו את המקום וחשבו שמשהוא גר שם והחליטו לחזור הביתה אך הם לא הצליחו לפתוח את הדלת ונדמה להם היה שהם ננעלו שם עד הערב שאמא ואבא שלהם יחזרו והם יצעקו להם. כעבור כמה דקות נכנס איש ושאל אם הם ננעלו ,דניאל ורועי סיפרו שכן והזקן אמר שקוראים לו מוש והוא גר בעליית הגג, ועזר להם לפתוח את הדלת.
בהמשך הסיפור מסופר על חירותם של מוש והילדים ,ועל כך שמוש מסתתר מאשתו כי היא חושבת שמוש משוגע וצריך לשים אותו במוסד לזקנים כי היא חושבת שהוא זורק את הכסף שלו על דברים לא חשובים במקום לשמור על כספו ושהוא לא אחראי למעשיו.
מוש הוא בן אדם עם הרבה כסף שיש לו בניין ובמקום שהדיירים ישלמו לו כסף הוא מביא קשישים עם מעמד כלכלי קשה ונותן להם מקום מחייה ואוכל.
בהמשך אשתו של מוש מחליטה לתבוע אות ודניאל ורועי כששמעו אותה מחליטים לעזור למוש ולדבר בשבילו עם עורכת דין, כהבינו הילדים שהסיפור קצת גדול עליהם החליטו לספר להוריהם וההורים של דניאל ורועי היו גאים בהם וחשבו שהם גם צריכים לעזור למוש.
לאט הם גילו שהבית שהיה כתוב עליו מועלם הוא הבית של מוש והוא הולך לשם רק כאשר הוא רוצה לשחק במחשב כמו ילד או לצפות בטלוויזיה.
מוש ואשתו נחמה הגיעו לבית משפט ואחריי שכל אחד אמר את טענותיו השופט החליט שתביעתה של נחמה מבוטלת כי מוש רק רוצה לעזור לזולת ובגלל שאנחנו רק חושבים על עצמינו אז כשמשהוא רוצה לעזור לזולת זה נשמע לנו שהוא משוגע.
בסוף הסיפור מוש מודה לילדים על עזרתם והסוף נשאר פתוח לא יודעים מה קרה עם מוש אחר כך ואם הוא השלים עם אשתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה